תארו לעצמכם שאתם עומדים מול נסיכה מצרית אמיתית וצריכים לחשוב מהר כדי להציל את אחיכם הקטן. בת פרעה מחזיקה בידיה תינוק עברי קטן ובוכה שזקוק לאוכל, אבל היא לא יכולה להאכיל אותו בעצמה. התינוק סירב לאכול מהנשים המצריות שהיו שם באזור. הסיבה לכך הייתה פלאית, ה' קבע שפה שעתיד לדבר איתו פנים אל פנים, צריך להישאר טהור ולא לאכול מנשים מצריות.
מרים, אחותו הגדולה של התינוק, רואה את ההשגחה של ה' וניגשת אל הנסיכה באומץ רב. היא מציעה להביא אישה מִן הָעִבְרִיֹּת שתוכל להאכיל את הילד ולתת לו חום ואהבה. מרים משתמשת בחוכמה רבה ובוחרת את המילים שלה בקפידה. היא מציעה שהאישה העברייה תבוא ווְתֵינִק את הילד, כלומר תעשה את פעולת ההאכלה במקום הנסיכה, והיא מדגישה שהיא תעשה זאת לָךְ.
בכך שמרים חוזרת על המילה לָךְ, היא גורמת לנסיכה להרגיש שהיא פועלת אך ורק למענה. החוכמה הזו עזרה למרים להשיג כמה דברים חשובים מאוד: היא הסתירה את העובדה שהיא אחותו של התינוק, היא הרגיעה את בת פרעה שהילד יישאר לגמרי שלה, והכי חשוב, היא דאגה שהתינוק והאישה שתטפל בו יקבלו הגנה מלאה מהארמון כדי שאף אחד לא יפגע בהם.