יצא לכם פעם לבנות משהו ממש חשוב, כזה שצריך להשקיע בו את כל הלב? כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל, הם היו צריכים לבנות מזבח קבוע. התורה משתמשת במילה וְאִם כדי ללמד אותנו משהו מיוחד. למרות שזו חובה לבנות את המזבח, ה' רוצה שנעשה זאת מתוך רצון פנימי, בשמחה ובלב טוב, ולא רק בגלל שמישהו הכריח אותנו.
התורה גם מסבירה בדיוק מאילו אבנים צריך לבנות את המזבח, ואוסרת להשתמש באבני גָּזִית. אלו אבנים שחתכו, סיתתו ושינו את הצורה שלהן בעזרת כלי עבודה מברזל כדי שייראו מהודרות. ה' מבקש שנשתמש דווקא באבנים טבעיות ושלמות, בדיוק כמו שהן נבראו בטבע.
למה בעצם אסור לחתוך את האבנים? התורה מסבירה: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. כלי העבודה שחותך את האבן עשוי מברזל, בדיוק כמו חרב. החרב מסמלת מלחמה, פגיעה וקיצור של החיים. המזבח, לעומת זאת, נועד לעשות בדיוק את ההפך! התפקיד שלו הוא להביא שלום, לחבר בינינו לבין ה' ולהוסיף חיים וטוב בעולם. לכן, זה פשוט לא מתאים להשתמש בכלי של מלחמה כדי לבנות מקום של שלום ואהבה.