יצא לכם פעם לתהות מה קורה למעשים הטובים שאתם עושים, והאם הזכות שלהם נשארת לתמיד? ה' מלמד אותנו כאן סוד מדהים על מידת הרחמים והטוב שלו. הוא מסביר שהטוב שהוא מעניק לנו גדול פי חמש מאות מהעונש על מעשים רעים. בעוד שעל חטאים ההשפעה נמשכת רק עד ארבעה דורות, על מעשים טובים ה' עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים. המשמעות היא שה' שומר את השכר והטוב לאלפי דורות, ממש לנצח.
ולמה ה' לא נותן את כל השכר מיד לאדם שעשה את המעשה הטוב? כי ה' יודע שאנחנו דואגים לילדים ולנכדים שיהיו לנו בעתיד אפילו יותר ממה שאנחנו דואגים לעצמנו. לכן, הוא שומר את הזכויות שלנו כמו אוצר מיוחד, ומחלק את הטוב הזה לדורות הבאים של המשפחה בדיוק בזמן שהם יזדקקו לעזרה.
הפסוק גם מתאר שני סוגים של אנשים שעושים טוב. הקבוצה הראשונה קרויה לְאֹהֲבַי, ואלו אנשים שעובדים את ה' מתוך אהבה עצומה. הם לא מסתפקים רק במה שחובה לעשות, אלא מחפשים תמיד איך להוסיף עוד מצוות ומעשים טובים מכל הלב. הקבוצה השנייה נקראת וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי, ואלו אנשים צדיקים שמקפידים מאוד לקיים את כל המצוות בדיוק כפי שהן כתובות בתורה. כך ה' מבטיח שמי שבוחר בטוב, משפיע באהבה על כל המשפחה שלו לעולם ועד.