חובת הקדשת הבכורות לה' אינה חלה רק על בני אדם אלא גם על בהמות, וכשם שמוקדש בכור האדם כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ, אלא שבהמה מוקדשת ללא אפשרות פדיון. עם זאת, על הוולד לעבור תקופת חסד שבה שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ, כדי לוודא שהוא חי ובר קיימא, לטהר אותו ממיאוס הלידה ולהבטיח שייוולד כשאמו בחיים. רק לאחר מכן נאמר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי, כלומר מותר להקריב את הבכור מיום זה והלאה, אף שאין חובה לעשות זאת ביום השמיני ממש. בפועל, הבעלים נדרש להמשיך ולגדל את הבכור עוד פרק זמן כדי לא להטריח את הכהן בטיפול בבהמה רכה, במצווה רחבה המזכירה את בחירת עם ישראל כבכורו של ה'.
שמות, פרק כ״ב, פסוק כ״ט
פרשת משפטים
כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.