שמות, פרק כ״ב, פסוק ז׳

כאשר אדם שהופקד על שמירת רכוש טוען כי הפיקדון נגנב אך אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב כדי לאמת זאת, נוצר ספק לגבי אחריות השומר. במצב זה וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת, שהוא כינוי לשומר שקיבל את הפיקדון מתוך הנחה שביתו בטוח, אֶל־הָאֱלֹהִים, כלומר אל הדיינים בבית הדין הפועלים כנציגי ה'. מטרת ההתייצבות היא להישבע או לעבור חקירה כדי לברר אִם־לֹא שָׁלַח יָדוֹ בפיקדון. מילים אלו יכולות להיות תוכן השבועה עצמה שבה השומר מכחיש כל שימוש אישי בחפץ, או לחלופין תנאי מקדים, שלפיו שבועתו על הגניבה תפטור אותו רק אם לא לקח קודם לכן שליטה בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, שהוא רכוש חברו אשר זכות השימוש בו שמורה לבעליו המקוריים בלבד.