שמות, פרק כ״ב, פסוק ח׳

בכל מקרה של מעילה, התרשלות או הכחשה שקרית הנוגעים למיטלטלין בעלי ערך, התורה ממירה את עונש המוות בקנס ממוני. הדין חל עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, החל מבעלי חיים ובגדים כגון עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה ועד עַל כָּל אֲבֵדָה, כאשר בעל הרכוש מזהה בוודאות את חפצו וטוען אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, או לחלופין כאשר הנתבע מודה רק בחלק מן התביעה. במצב של סכסוך, עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, כלומר שני הצדדים נדרשים לעמוד במעמד שווה ולהרצות את טענותיהם ישירות וללא מתווכים בפני הדיינים. לאחר בירור האמת, הגורם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, שהם הרכב של מספר שופטים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, בין אם מדובר בשומר שגנב ובין אם בעדים ששיקרו. התשלום הכפול מוטל רק כאשר ההרשעה באה מבית הדין ולא מהודאה עצמית, ורק כאשר הרכוש שייך לאדם פרטי.