שמות, פרק כ״ב, פסוק י״א

שומר שבהמה נעלמה מֵעִמּוֹ, כלומר מתחת ידו ומרשותו, נושא באחריות ועליו לפצות את הבעלים. לרוב הדעות מדובר בשומר המקבל שכר שמצופה ממנו לזהירות יתרה, אך יש הסבורים שהחיוב חל גם על שומר חינם משום שקל לגנוב בעלי חיים. הכפילות גָּנֹב יִגָּנֵב מרחיבה את החיוב גם למקרה של אבדה, מתוך ההיגיון שאם השומר חייב על גניבה שקרובה לאונס, קל וחומר שעליו לשלם על אבדה הנובעת מרשלנותו. אחריות זו מוטלת על הרועה הראשי ולא על עוזריו, ולכן אם הגנב לא אותר, השומר יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו את ערך הבהמה.