שמות, פרק כ״ב, פסוק ו׳

כאשר אִישׁ בוגר מפקיד אצל רֵעֵהוּ רכוש פרטי הניתן למדידה כגון כֶּסֶף אוֹ כֵלִים, במפורש על מנת לִשְׁמֹר עליו ללא תמורה, חלים על המקבל דיני שומר חינם. מכיוון שהשומר עושה טובה, עליו רק להניח את הפיקדון במקום מוגן כראוי, ואם הפריט וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, בין אם מדובר בעובדה ובין אם זו רק טענת השומר, הוא יהיה פטור מתשלום כל עוד לא התרשל. אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, הוא יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם ישירות לבעלים המקוריים ולא לשומר, אשר מצידו מחויב לפעול למיצוי הדין עם הפוגע. עם זאת, אם יתברר בבית הדין כי השומר עצמו שיקר וגנב את החפץ, הוא ייחשב לגנב לכל דבר ויישא בקנס הכפול מכיסו.