אדם, או גר תושב החפץ לחיות בארץ, אשר זֹבֵחַ ומבצע עבודות פנים כגון הקרבת קורבן, הקטרת קטורת או השתחוויה, נידון למוות. האיסור מכוון לעבודה לָאֱלֹהִים, כלומר לאותם כוחות זרים שהוזהרו עליהם בסיני, בין אם אלו פסלים, שדים או מלאכים. העונש על עבירה זו הוא יָחֳרָם, שמשמעותו הוצאה להורג בידי בית דין, ולעיתים אף השמדת רכושו של החוטא כמידה כנגד מידה. כדי למנוע טעויות של עבודה דרך מתווכים או שילוב אמונות זרות, התורה מדגישה כי העבודה חייבת להיות בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, מתוך נאמנות מוחלטת וישירה לבורא בלבד.
שמות, פרק כ״ב, פסוק י״ט
פרשת משפטים
זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יׇֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהֹוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.