שמות, פרק כ״ב, פסוק ט׳

אדם המקבל תשלום עבור שמירה על רכוש חברו נושא באחריות ממונית כלפיו. פירוט בעלי החיים, חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה, מייצג רכוש מיטלטל בעל ערך הדורש טרחה מרובה, ולכן נשמר לרוב על ידי רועים שכירים. למרות שהשומר חייב לשלם על גניבה ואבידה, הוא פטור מאחריות במקרי אונס מוחלט שאינם בשליטתו: כאשר הבהמה מתה מוות טבעי (וּמֵת), שברה איבר או נטרפה על ידי חיה רעה (אוֹ נִשְׁבַּר), או נלקחה בכוח ובגלוי על ידי שודדים חמושים (אוֹ נִשְׁבָּה). הפטור מתשלום חל כאשר אירוע האונס התרחש במקום מבודד שבו אֵין רֹאֶה, מצב המאפשר לשומר להישבע שכך קרה ולהיפטר. אולם, אם המקרה אירע במקום יישוב שבו ישנם עדים, השבועה אינה מועילה ועליו להביאם כדי להוכיח את טענתו, ואם לא יעשה זאת יחויב לשלם.