שמות, פרק כ״ג, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו שאתם ממש כועסים עליו, מישהו שעושה דברים רעים בכוונה, פתאום מאבד משהו שחשוב לו? באופן טבעי אולי מתחשק לפעמים פשוט להתעלם ולהמשיך הלאה. התורה מלמדת אותנו להתגבר על ההרגשה הזו ולעשות מעשה מיוחד. אם קורה מצב של תפגע, כלומר שאתם ממש נתקלים מקרוב ופנים אל פנים ברכוש של אויבך, אסור לכם להעלים עין. התורה נותנת דוגמה של שור, כי זו חיה שיוצאת לאכול בשדה וקל לה ללכת לאיבוד, אבל הכוונה היא לכל חיה או חפץ. כאשר הבהמה תועה, כלומר איבדה את הדרך שלה ומשוטטת לבדה, החובה שלנו היא לעזור ולהחזיר אותה. התורה משתמשת במילים השב תשיבנו לו פעמיים כדי להדגיש עד כמה המצווה הזו מוחלטת. הכפילות של המילים מלמדת אותנו שצריך להחזיר את האבידה בכל מצב, גם אם הבהמה נמצאת רחוק, גם אם היא פצועה, ואפילו אם היא בורחת שוב ושוב. כשאנחנו עוזרים דווקא למי שקשה לנו איתו, אנחנו מנצחים את היצר הרע שלנו ונוהגים כלפיו באותה אכפתיות שהיינו מבקשים לעצמנו.