תארו לעצמכם שאתם עובדים קשה מאוד על משימה חשובה, ובדיוק ברגע הכי עמוס ולחוץ, מבקשים מכם לעצור הכול ולצאת למסע ארוך יחד עם כל החברים שלכם. זה בדיוק מה שהחקלאים היו צריכים לעשות שלוש פעמים בשנה!
התורה מבקשת מאיתנו לחגוג שלוש רְגָלִים. המילה הזו בעצם אומרת "פעמים", אבל התורה בחרה להשתמש דווקא במילה שקשורה לרגליים שלנו. למה? כדי להדגיש את ההליכה המיוחדת ממש ברגל אל בית המקדש. כשהיו מגיעים לשם, היו מקיימים את המילה תָּחֹג. החג הוא הפסקה ועצירה מוחלטת מכל העבודה הרגילה, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. המילה קשורה לשמחה, לריקוד ולתנועה במעגלים של כל האנשים שנאספים יחד.
התורה גם מוסיפה מילה קטנה וחשובה, לִי. פעם, אנשים בעולם היו עושים חגיגות לטבע או לפסלים כשהייתה להם הצלחה בשדה. התורה מבקשת מאיתנו לעשות משהו שונה, ולהקדיש את השמחה שלנו רק לה'. לעזוב את השדה והבית בדיוק בעונות הכי עמוסות של השנה זו הקרבה גדולה, אבל כשעושים את זה, מפסיקים לחשוב רק על עצמנו וכל העם מתאחד באהבה. וכשהיו כולם מתאספים יחד בבית המקדש, הם היו רואים נסים גלויים שחיזקו את האמונה שלהם ונתנו להם כוח להמשיך ללכת בדרך הטובה של ה'.