קרה לכם פעם שמישהו עשה לכם טובה קטנה, ופתאום הרגשתם שאתם ממש רוצים לעזור לו בחזרה? זה בדיוק הטבע שלנו. התורה מבינה שכאשר מישהו נותן לנו משהו, הלב שלנו נוטה לטובתו. לכן, יש אזהרה חמורה מאוד לשופטים: וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח. שוחד הוא לא רק כסף שנועד לגרום לשופט לרמות. התורה אוסרת על השופט לקבל כל מתנה, אפילו טובה קטנה או מילה של חנופה, ואפילו אם השופט בטוח שהוא יפסוק משפט אמת. ברגע שהשופט מקבל משהו מאחד האנשים שבאים להישפט לפניו, הוא מאבד את היכולת לשפוט בצורה נקייה, כי קשה מאוד לאדם להחליט נגד מישהו שהוא כבר מרגיש קרוב אליו.
התורה מסבירה שמתנה משפיעה על כולם, וקובעת כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים. גם אם השופט הוא אדם בעל שכל חריף שרואה את המציאות בצורה ברורה, וגם אם הוא בטוח שהמתנה לא תשפיע עליו בכלל, בסוף הוא יתעוור. זה לא עיוורון בעיניים, אלא עיוורון של המחשבה. הוא פשוט יאבד את היכולת להבחין באמת. בגלל הבלבול הזה, השוחד וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. כלומר, הוא יעקם ויקלקל את חוקי הצדק והאמת. השופט עלול להשתמש בחכמה שלו כדי לעוות את דיני התורה הישרים, רק בגלל שהלב שלו כבר נמשך אחרי האדם שנתן לו את המתנה.