שמות, פרק כ״ח, פסוק כ״ח

השלב הסופי בחיבור בגדי הכהן הגדול דורש הצמדה חזקה של החושן אל האפוד. וְיִרְכְּסוּ משמעו לקשור, להדק או לתפור את הטבעות התחתונות של החושן אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפוֹד באמצעות חוט יוקרתי בִּפְתִיל תְּכֵלֶת. פעולה זו מעגנת את החושן למקומו כך שיהיה מונח ודבוק היטב עַל־חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, היא חגורת האפוד. המטרה היא שוְלֹא־יִזַּח, כלומר שהחושן לא ינוע, ייעקר או יתנתק ממקומו בשום מצב. ההוראה וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד מהווה גם איסור הלכתי חמור לדורות להפריד בין הבגדים, ומלמדת על החובה לשמור על חיבור מוחלט בין עולמו הערכי והפנימי של האדם לבין מעשיו השגרתיים.