שמות, פרק כ״ח, פסוק כ״ו

כדי לקבע את החושן לאפוד ולמנוע ממנו להתנדנד על בטנו של הכהן, יש להכין שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב ולשים אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן, כלומר בשתי הפיאות התחתונות שלו. מיקומן המדויק של הטבעות הוא עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד, בשפה התחתונה שכנגד האפוד המונח על מותני הכהן. המילה בָּיְתָה מורה שהטבעות יקובעו כלפי פנים, על צידו הפנימי של החושן הפונה אל הגוף. קביעה פנימית זו בחלקו התחתון והסגור של בד החושן הכפול, מאפשרת לקשור אותו אל האפוד באופן הדוק ויציב באמצעות פתיל תכלת, יצירת חיבור שאסור לנתקו לעולם.