שמות, פרק כ״ח, פסוק כ״ה

פרשת תצוה

Exodus 28:25Sefaria

וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃

חיבור החושן לאפוד הוא שלב מרכזי בהכנת בגדי הכהן הגדול. הפסוק מפרט את השלב המעשי שבו נקשרים שני חלקי הלבוש הללו יחד בחלקם העליון, כדי שהחושן יהיה תלוי ביציבות על חזהו של הכהן.

הביטוי וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת מתייחס לשרשראות הזהב הקושרות את החושן. קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי אופן החיבור המדויק: גישה אחת מפרשת כי מדובר בקצה השני של כל שרשרת, כאשר קצה אחד כבר מחובר לחושן והקצה הנותר יחובר לאפוד [קאסוטו, העמק דבר]. לעומת זאת, הגישה המרכזית גורסת כי השרשראות היו כפולות; כל שרשרת הושחלה בטבעת החושן וקופלה לשניים, כך ששני קצותיה של כל שרשרת חוברו יחד אל האפוד [רש"י, ביאור יש"ר, ברכת אשר]. באשר ללשון הפסוק, המילה "קצות" מופיעה כאן בלשון נקבה, בניגוד לפסוקים אחרים בהם היא מופיעה בלשון זכר ("קצותיו"), תופעה לשונית מצויה במקרא המשתמשת בשתי הצורות לאותו מונח [ברכת אשר]. כמו כן, תרגום אונקלוס הפך את סדר המילים בפסוק ותרגם את הביטוי כ"שתי שרשראות על שני צדדיו" [מיני תרגומא, נתינה לגר].

הציווי תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד חושף את תפקידן של המשבצות, שהן מסגרות או תכשיטי הזהב שהוזכרו בפסוקים קודמים מבלי לפרש את ייעודן. כעת מתבאר כי השרשראות נתקעות בתוך נקבי המשבצות, השרשרת הימנית למשבצת הימנית והשמאלית לשמאלית [רש"י, חזקוני, קאסוטו]. כתפות האפוד עלו מן הגב, נכפלו וירדו מעט קדימה אל מעל החזה, וכך המשבצות שעליהן החזיקו את החושן ותלו אותו בחוזקה מלמעלה, כדי שלא ייפול [רש"י, חזקוני, שטיינזלץ].

בסיום הפסוק נאמר כי החיבור ייעשה אֶל מוּל פָּנָיו, ועל כך נחלקו הפרשנים בשאלה של מי ה"פנים" המוזכרים:
גישה אחת סבורה שאלו פניו של האפוד. כלומר, יש לקבוע את המשבצות על הצד החיצוני והגלוי של עובי כתפות האפוד, ולא על הצד הפנימי שפונה אל מעיל הכהן. הסיבה לכך היא שצד נסתר שאינו נראה לעין אינו יכול להיקרא "פנים" [רש"י, הדר זקנים, שפתי חכמים, ביאור יש"ר]. מפרשים אלו מסבירים שאם הכוונה הייתה לפניו של הכהן, התוספת הייתה מיותרת, שכן כתפות האפוד מונחות ממילא בקדמת גופו [מזרחי].
מנגד, גישה שנייה מפרשת שאלו אכן פניו של הכהן הנושא את האפוד. משמעות ההוראה היא שהמשבצות לא ימוקמו סמוך לעורף מאחור, אלא ייקבעו בחלקן הקדמי של הכתפות, קרוב לצווארו ולפניו של הכהן, כדי שהחושן יונח בדיוק מולו [העמק דבר, חזקוני, שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ד
פסוק כ״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.