צורת חושן המשפט ואופן עשייתו דרשו מלאכת מחשבת מדויקת, שבה יריעת בד מלבנית הופכת לבגד מרובע בעל חלל פנימי ומשמעות עמוקה.
המילה זֶ֥רֶת מציינת את המרחק שבין קצה האגודל לקצה הזרת כאשר אצבעות כף היד פתוחות ומפוזרות ככל האפשר, ולכן שורש המילה קשור לפועל זרה, שמשמעותו פיזור [הכתב והקבלה, ביאור שטיינזלץ]. מידת הזרת נחשבת לחצי אמה, שהיא מעט יותר מעשרים סנטימטרים [רשב"ם, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ]. קיים דיון תלמודי האם זרת היא שליש אמה או חצי אמה, וההסבר לכך הוא שהדבר תלוי באופן המדידה. אם מודדים בקו ישר באוויר מאגודל לזרת המרחק הוא שליש אמה, אך אם מודדים בעיקול צמוד לראשי שאר האצבעות, המרחק הוא חצי אמה [הכתב והקבלה, פרדס יוסף].
התורה מצווה כי החושן יהיה רָב֥וּעַ וגם כָּפ֑וּל. רוב הפרשנים מסכימים כי היריעה המקורית נארגה כמלבן שאורכו שתי זרתות (אמה שלמה) ורוחבו זרת אחת. רק לאחר שהיריעה קופלה לשניים, התקבל חושן מרובע שמידותיו זרת על זרת [מלבי"ם, משכיל לדוד, ביאור יש"ר, רש"ר הירש, קאסוטו]. ציון המילה מרובע לפני פירוט המידות בא להדגיש שצורת הריבוע נוצרת רק לאחר הקיפול, ולא לפניו [העמק דבר].
לקיפול החושן היו מספר מטרות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהקיפול נועד ליצור מעין כיס או חלל פנימי, ככל הנראה כאשר קו הקיפול נמצא בחלקו התחתון [ברכת אשר על התורה]. בתוך חלל זה הונחו האורים והתומים [רשב"ם, שד"ל, ביאור שטיינזלץ, קאסוטו], שהיו למעשה השם המפורש של ה' [הדר זקנים, ברכת אשר על התורה]. בעזרתם היה הכהן מברר ספקות, מקבל תשובות ברוח הקודש ואף יודע את גבולות השבטים [אבן עזרא הקצר, דעת זקנים].
גישה נוספת מסבירה שהקיפול נועד לחיזוק פיזי. החושן היה מורכב משתי שכבות המונחות זו על זו, כאשר השכבה העליונה נשאה את האבנים היקרות והמשבצות, והשכבה התחתונה שימשה כבטנה המחזקת את הבד, כדי שמשקל האבנים וחקק המשבצות לא יקרעו או יקלקלו את הבגד [הדר זקנים, דעת זקנים]. מבנה כפול זה גם שירת את אופן לבישת הבגד, שכן החושן היה תלוי מכתפות האפוד שמאחוריו, ירד מעט קדימה כשהוא מקופל, והוטל ביציבות על לבו של הכהן [רש"י, הדר זקנים].