יצא לכם פעם להכין יצירה מבד ולגלות שעל ידי קיפול פשוט אפשר ליצור משהו שימושי וחדש לגמרי? כך בדיוק הכינו את חושן המשפט של הכהן הגדול. בהתחלה ארגו יריעת בד ארוכה בצורת מלבן. התורה מצווה שהחושן יהיה כָּפ֑וּל, כלומר מקופל לשניים. רק לאחר שקיפלו את המלבן, החושן הפך להיות רָב֥וּעַ, בצורת ריבוע מדויק. מה היה הגודל של הריבוע הזה? אורכו ורוחבו היו בדיוק זֶ֥רֶת. אם תפתחו את כף היד שלכם ותמתחו את האצבעות כמה שאפשר, המרחק שבין קצה האגודל לקצה האצבע הקטנה ביותר נקרא זרת.
אבל למה בכלל היה צריך לקפל את הבד? הקיפול יצר בתוך החושן מעין כיס או חלל פנימי. בתוך החלל הזה הניחו את האורים והתומים, שהיו למעשה השם המפורש של ה'. בעזרתם, הכהן הגדול יכול היה לברר ספקות ולקבל תשובות ברוח הקודש לשאלות החשובות ביותר. בנוסף, בזכות העובדה שהבד היה כפול, הוא הפך להיות חזק ויציב מספיק כדי להחזיק את משקל האבנים היקרות ששובצו עליו מבלי להיקרע.