שמות, פרק כ״ח, פסוק ט׳

ה' מצווה את משה באופן אישי וישיר, וְלָקַחְתָּ, לקחת אבנים מוכרות שהוקדשו מראש למטרה ייחודית זו, הן אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. זיהוי האבנים אינו מוחלט ויש הסבורים כי מדובר באבני חן חזקות או לבנות כגביש, בעוד שאחרים רואים בכך שם כללי לאבנים גדולות המיועדות לחריטה, שכל חשיבותן נובעת אך ורק מן הכתוב עליהן. מלאכת החריטה, וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, נעשתה באומנות המוכרת מהכנת חותמות, בין אם על ידי שקיעת האותיות באבן ובין אם על ידי גירוד הרקע וחשיפתן כבולטות כלפי חוץ. מטרת חריטת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל היא להקביל לשני לוחות הברית ולכפר על שבירתם, כדי לאחות מחדש את הקשר בין ה' לעמו. כך, נשיאת השמות על כתפי הכהן הגדול מבטיחה את ייצוגו התמידי של העם כולו לפני ה', כזיכרון וכתפילה לישועה.