שמות, פרק כ״ח, פסוק ל״א

בגד הכהונה המכונה מְעִיל הָאֵפוֹד היה מעין גלימה ארוכה או כותונת, שנקראה על שם האפוד משום שהוא נלבש מעליה כחגורה ובלט על רקעה החלק. על פי הציווי, בגד זה חייב להיות כְּלִיל תְּכֵלֶת, כלומר עשוי בשלמותו מצמר טהור שנצבע בגוון אחד בלבד ללא כל עירוב של חומר או צבע אחר. צבע התְּכֵלֶת היוקרתי נועד להזכיר לכהן את הים, הרקיע וכיסא הכבוד, ובכך לכוון את מחשבותיו ולעורר בו יראה לפני ה'. בנוסף, לבישת המעיל נועדה לכפר על חטאי הדיבור של העם, כאשר צבע הים מזכיר את הגבולות הטבעיים שהציב ה' בטבע ובגוף האדם כדי לבלום את הלשון.