שמות, פרק כ״ח, פסוק ד׳

מערכת הבגדים של משרתי המשכן מהווה כלי שרת רוחני שנועד לכפר על חטאי העם, ולכן האומנים נצטוו להכינה מתוך כוונה טהורה. הכתוב מפרט את הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ ומקדים בשל קדושתו את החֹשֶׁן, שהוא נרתיק כפול המונח על הלב, ואחריו אֵפוֹד המשמש כסינר עליון או מערכת חגירה, וּמְעִיל תכלת. תחת בגדים אלו נלבשו כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, שהיא חלוק פנימי הנארג עם שקערוריות, מִצְנֶפֶת לכיסוי הראש העשויה ככובע או כרצועת בד נכרכת, וְאַבְנֵט ארוך שנחגר באזור הלב. רשימה זו מונה שישה פריטים בלבד ומשמיטה את הציץ שאינו ארוג ואת המכנסיים שהכהן לבש בפרטיות לשם צניעות. על כלל האומנים הוטל הציווי וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ מחומרים שהוקדשו לה', שכן הכהנים נחשבים ראויים לעבודה רק כאשר בגדים אלו מונחים על בשרם ללא חציצה לְכַהֲנוֹ־לִי.