שמות, פרק כ״ח, פסוק י׳

על כתפי הכהן הגדול נקבעו שתי אבני שוהם שעליהן נחקקו שמות שבטי ישראל, כדי לסמל את משא האחריות של מנהיגות העם הנישאת בעבודת הקודש. התורה מנחה לכתוב שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת, ואת מחצית השבטים השווים להם בחשיבותם לחרוט כזוגות מנגד בתור וְאֶת־שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל־הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית, חלוקה המזכירה את מעמד הברית בהר גריזים ובהר עיבל ומהווה תזכורת לשבועתם לה'. המילה כְּתוֹלְדֹתָם מורה כי השמות נכתבו כסדר לידתם הכרונולוגי של השבטים אל העולם, או לחלופין שנחקקו בדיוק כפי שנקראו בלידתם ללא תוספת כינויי משפחה. עם זאת, ייתכן שסדר הכתיבה לא היה רציף לחלוטין אלא התבסס על חלוקה לפי אימותיהם של השבטים, או ששבט יהודה הוקדם ונכתב ראשון מפאת כבוד המלכות.