יצא לכם פעם לחשוב איך הבגדים שאנחנו לובשים יכולים להזכיר לנו איך להתנהג? הכהן הגדול לבש בגד מיוחד מאוד שנקרא מעיל האפוד. זה היה בגד ארוך, דומה לגלימה בלי שרוולים, שהקיף את הגוף מהצוואר ועד הרגליים. הוא נקרא כך משום שמעליו הכהן לבש את האפוד, ששימש כמו חגורה שהידקה את המעיל לגוף, ושני הבגדים האלה תמיד נלבשו יחד.
המעיל היה כליל תכלת, כלומר עשוי כולו אך ורק מחוטי צמר עבים וטהורים בצבע תכלת. לא היו בו שום חוטים בצבעים אחרים. הרקע האחיד של התכלת עזר להבליט את הצבעים היפים של האפוד שהונח מעליו. אבל לצבע התכלת הייתה גם משמעות עמוקה הרבה יותר. הצבע הזה דומה לצבע של הים, הים מזכיר לנו את השמיים, והשמיים מזכירים לנו את ה'. כך הכהן תמיד זכר את התפקיד החשוב והקדוש שלו.
הצבע שמזכיר את הים מלמד אותנו גם שיעור חשוב על הדיבור שלנו. בדיוק כמו שה' שם לים גבולות של חול כדי שהמים לא יפרצו החוצה, כך גם אנחנו צריכים להשתמש בשיניים ובשפתיים שלנו כגבול למילים שיוצאות לנו מהפה, כדי שלא נגיד דברים רעים. בתחתית המעיל היו תלויים פעמונים ורימונים. הרימונים היו סגורים ושקטים, והם מסמלים את השתיקה, ואילו הפעמונים שהשמיעו קול מסמלים את הדיבור. השילוב שלהם יחד מזכיר לנו שלפעמים עדיף לשתוק, וכאשר אנחנו כבר בוחרים לדבר, כדאי שהקול שלנו יהיה רגוע, נעים ומוקדש לדברים טובים וחכמים.