תארו לעצמכם שאתם נמצאים באמצע מדבר יבש ושומם, ופתאום אתם צריכים להשיג חומרים נדירים ויקרים מאוד. כשבני ישראל בנו את המשכן, הם תרמו חומרים מיוחדים בדיוק כאלה, כמו הַבֹּשֶׂם וְהַשָּׁמֶן. למרות שהמילה הַבֹּשֶׂם כתובה בלשון יחיד, הכוונה היא לקבוצה גדולה של כל מיני סוגי בשמים בעלי ריח נפלא.
איך בכלל אפשר להשיג שמן זית טהור במדבר? בני ישראל קנו זיתים מאנשים שנדדו במדבר, והכינו את השמן בעצמם כדי להיות בטוחים שהוא טהור וכשר לחלוטין.
לשמן הזה היו שני תפקידים חשובים. התפקיד הראשון היה לְמָאוֹר, כלומר כדי להדליק אור במשכן. התפקיד השני היה וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. זה היה שמן מיוחד בכמות מדויקת, שבעזרתו קידשו את המשכן ואת הכלים שלו, וגם משחו בו את הכוהנים הגדולים ואת המלכים כדי להראות את התפקיד החשוב שלהם. נשיאי השבטים כל כך רצו לקחת חלק במצווה, עד שהם התעקשו לתרום בעצמם את השמן המיוחד הזה, ולא הסכימו שאף אחד אחר ייתן אותו במקומם.
בנוסף, הבשמים שנתרמו נועדו וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, שזו תערובת קדושה של בשמים שהעלו ממנה עשן ריחני על מזבח הזהב, ממש עמוק בתוך המשכן.