תארו לעצמכם שאתם עומדים בחוץ ומחכים בקוצר רוח לחברים שיביאו לכם בשורה טובה, אבל כשהם יוצאים אליכם הם פתאום כועסים וצועקים. זה בדיוק מה שחוו משה ואהרן. הם עמדו מחוץ לארמון של פרעה, והיו נִצָּבִים לִקְרָאתָם של שוטרי בני ישראל. הם חיכו להם בחוץ בתקווה לשמוע שהמלך הסכים להקל על העבודה הקשה, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. השוטרים יצאו מהארמון שבורים ומאוכזבים.
התורה מספרת שוַיִּפְגְּעוּ את משה ואהרן. המילה הזו נבחרה בכוונה במקום המילה "ויפגשו", כדי ללמד אותנו שזו לא הייתה פגישה רגילה וידידותית ברחוב, אלא היתקלות קשה וזועמת. השוטרים, שפגשו אותם מיד בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה, היו כל כך ממורמרים מהסבל שלהם, עד שהם באו בטענות למשה ואהרן והאשימו אותם שהם רק נתנו לפרעה תירוץ להתנהג אליהם בצורה גרועה יותר. מאחורי הקלעים, התזמון של המפגש הזה לא היה מקרי בכלל. ה' כיוון את הדברים כך שמשה ואהרן יעמדו שם בדיוק באותו הרגע, כמעין מבחן למשה, כדי לראות כיצד הוא יתמודד עם התלונות והקושי של העם והאם ימשיך לסמוך על ה' גם כשקשה.