קרה לכם פעם שמישהו ניסה לעזור לכם, אבל במקום שהמצב ישתפר, הוא רק נהיה הרבה יותר קשה? זה בדיוק מה שהרגישו השוטרים של בני ישראל. הם ספגו מכות כואבות בגלל הגזרות החדשות של פרעה, והם מבינים שעכשיו פרעה מקשה עליהם בכוונה, רק כדי לשבור להם את התקווה להשתחרר. מתוך הצער והכאב, הם פונים למשה ולאהרון באמירה קשה: יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט. הם בעצם אומרים להם שכמו שה' ראה את הסבל של בני ישראל, הלוואי שהוא יראה את הצרות שאתם גרמתם לנו וישפוט אתכם על כך.
השוטרים ממשיכים ואומרים למשה ואהרון: אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ. המילה "הבאשתם" קשורה לריח רע, כמו של משהו מקולקל. השוטרים מסבירים שלפני שמשה ואהרון באו, בני ישראל אמנם סבלו מאוד, אבל המצרים העריכו אותם כעובדים מועילים. ברגע שמשה ואהרון ביקשו לשחרר את העם, המצרים התחילו לראות בהם אנשים עצלנים שמתחמקים מעבודה, והם הפכו להיות שנואים, ממש כמו דבר שמעלה ריח רע. למרות שריח מריחים באף ולא רואים בעיניים, זהו ביטוי מיוחד בשפה שמתאר עד כמה המצרים מאסו בהם.
בסוף דבריהם, השוטרים מתלוננים על התוצאה של כל זה: לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ. בהתחלה, פרעה פחד לפגוע בבני ישראל בגלוי, כי הם היו אורחים שהוזמנו למצרים בעבר, ולכן הוא פעל נגדם בסתר. אבל עכשיו, בגלל הדרישה לצאת ממצרים, פרעה יכול להכריז שבני ישראל הם מורדים. השוטרים מרגישים שמשה ואהרון פשוט נתנו לפרעה את התירוץ המושלם לפגוע בהם בצורה קשה וגלויה, בלי להסתתר.