קרה לכם פעם שהייתם כל כך עייפים ועצובים, שפשוט לא הצלחתם להקשיב לאף אחד, אפילו אם רצו לספר לכם משהו משמח? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל במצרים. משה מגיע ומעביר לעם בדיוק את מה שמוסר ה', בשורות נפלאות על כך שהם עומדים להיגאל. אבל בני ישראל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה. זה לא קרה בגלל שהם לא האמינו בה' או רצו למרוד בו, אלא פשוט כי הם היו שקועים בייאוש עמוק ולא היו מסוגלים לקבל נחמה. התורה מסבירה שהיו לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא מִקֹּצֶר רוּחַ. מרוב לחץ, מועקה ופחד, הם הרגישו ממש קוצר נשימה. לא היה להם אוויר, סבלנות או כוח נפשי בלב כדי להקשיב להבטחות על העתיד. הסיבה השנייה היא וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. הגוף שלהם היה מותש וכואב לגמרי. המצרים הכריחו אותם לעבוד בלי הפסקה ולא השאירו להם אפילו רגע אחד של שקט כדי לעצור ולחשוב. כשהגוף כל כך חלש והלב כל כך שבור, אי אפשר להקשיב. ה' ראה את המצב הקשה שלהם והבין אותם לגמרי. הוא ידע שהם לא מקשיבים רק בגלל הסבל הגדול שלהם, ולכן הוא לא כעס עליהם בכלל.
שמות, פרק ו׳, פסוק ט׳
פרשת וארא
וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.