תחשבו על רגע שבו קיבלתם משימה חשובה מאוד, אבל כשהגעתם למקום, הרגשתם פתאום כבוד ויראה שעצרו אתכם מלהתקדם. במראה הנבואה, ה' מצווה על המלאך שלבוש בבגדים מיוחדים לקחת אש שמסמלת את העונש על ירושלים. המלאך מיד ניגש לקיים את השליחות, אבל במקום להיכנס פנימה כפי שהתבקש, הוא נעמד אֵצֶל הָאוֹפָן, כלומר רק קרוב לגלגל של המרכבה השמימית. ה' הרי אמר לו להיכנס ממש פנימה לתוך האש, אז למה הוא עצר בחוץ? ההסבר הוא שהמלאך כמובן לא ניסה למרוד או לסרב לה'. הוא פשוט הרגיש יראה ופחד להיכנס למקום כל כך קדוש וגבוה. לכן הוא עמד קרוב, חיכה וצפה במה שקורה, עד שבסופו של דבר מלאך אחר שלח את ידו והושיט לו את האש מבפנים.
יחזקאל, פרק י׳, פסוק ו׳
וַיְהִ֗י בְּצַוֺּתוֹ֙ אֶת־הָאִ֤ישׁ לְבֻֽשׁ־הַבַּדִּים֙ לֵאמֹ֔ר קַ֥ח אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַגַּלְגַּ֔ל מִבֵּינ֖וֹת לַכְּרוּבִ֑ים וַיָּבֹא֙ וַֽיַּעֲמֹ֔ד אֵ֖צֶל הָאוֹפָֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.