מסע נבואי מטלטל מעביר את הנביא אל נקודה אסטרטגית במקדש, וחושף בפניו את פניהם של מנהיגי האומה ברגע של קלקול רוחני. מראה זה משנה את זווית הראייה של הנביא, ומאפשר לו לזהות באופן אישי את הדמויות הבכירות העומדות מאחורי ההנהגה המושחתת של ירושלים.
ותשא אתי רוח פירושו שרוח אלוהים נשאה את הנביא בתוך מראה הנבואה [מצודת דוד]. המילה אתי נכתבת חסרת וי"ו בספרים המדויקים [מנחת שי]. הרוח מביאה אותו אל שער בית ה' הקדמוני הפונה קדימה, כלומר אל שער ההיכל המזרחי. ההדגשה שהשער פונה מזרחה באה להבהיר שאין מדובר בשער הפונה מערבה אל עבר קודש הקודשים [מצודת דוד], וכן לציין את המקום שמעליו עמד כבוד ה' באותה עת [ביאור שטיינזלץ]. המילה הקדמוני מופיעה במקצת הספרים בכתיב מלא עם וי"ו [מנחת שי].
בהגיעו אל השער, מתאר הנביא: והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש. קבוצה זו של אנשים בעלי השפעה אינה חדשה לנביא. רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר באותם עשרים וחמישה אנשים שכבר הוזכרו בנבואות קודמות, אלו שעמדו ואחוריהם אל ההיכל כשהם משתחווים לשמש. הסיבה שהמראה חוזר על עצמו כעת היא כדי להוסיף פרט מידע קריטי שלא נחשף קודם לכן: זהותם של האנשים ותפקידם הרם [רש"י, רד"ק, אברבנאל].
הנביא ממשיך ומתאר: ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם. בעוד שבמראה הקודם הנביא עמד פנימה יותר בתוך המקדש וראה את האנשים מאחור ולכן לא זיהה אותם, כעת הרוח מוציאה אותו החוצה אל השער המזרחי. הוא ניצב ממש מול פניהם בעת שהם יוצאים מן ההיכל לקראת השמש כדי להשתחוות לה. בזכות שינוי המיקום הזה, הוא מזהה אותם פנים אל פנים, ומבחין כי בראש הקבוצה עומדים יאזניהו ופלטיהו, שהיו שרים ידועים ומנהיגי העם בירושלים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].