הנבואה מציגה עונש חמור ומשפט קשה שלא יתרחש בתוך תחומי העיר, אלא דווקא בקצות הארץ, במעמד שיוביל להכרה עמוקה בצדק האלוהי.
העונש המוזכר במילים בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ יחול על כולם כאשר יצאו מן העיר [ביאור שטיינזלץ]. הפורענות תתרחש עַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, כלומר בסוף הגבול המדיני [רש"י], או בסמוך אליו [מצודת דוד, מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי הכתוב מכוון למקום ספציפי – העיר רבלה שבארץ חמת (אותה מזהה רש"י כאנטיוכיה). אזור חמת ידוע היסטורית כקצה גבולה של ארץ ישראל, כפי שמופיע למשל בתיאור מסע המרגלים.
נבואה זו התגשמה בפועל כאשר צדקיהו המלך, בניו ושרי יהודה נתפסו והובאו למשפט בפני נבוכדנצר מלך בבל באותה העיר רבלה. שם, על גבול הארץ, הוצאו להורג שרי יהודה, בניו של צדקיהו נשחטו, ועיניו שלו עווּרו [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם].
מטרת המשפט הקשה מבוטאת בסוף הפסוק – וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'. כאשר יעמדו הגולים מול המשפט והעונש [ביאור שטיינזלץ], יכירו וידעו הכל כי ה' נאמן לשלם גמול ראוי על מעשיהם [מצודת דוד].