בניגוד לגולים שעתידים להיוושע, הרשעים שנותרו בירושלים שקועים בחטא. וְאֶל־לֵב שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ, כלומר העם אינו חוטא רק מן השפה ולחוץ, אלא דבק במהות ובפנימיות של העבודה הזרה, וגם אם ליבו מפוצל הוא נוטה לבסוף אחר האלילים. בעקבות בחירתם הרעה ה' ישיב להם כגמולם במידה כנגד מידה ויביא עליהם חרב וגלות כדי למרק את עוונותיהם, ולכן נאמר דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי. השימוש בפועל נָתַתִּי בלשון עבר, אף שהעונש טרם התרחש, נועד להדגיש כי הגזרה כבר נחתמה וקיומה העתידי ודאי ומוחלט.
יחזקאל, פרק י״א, פסוק כ״א
וְאֶל־לֵ֧ב שִׁקּוּצֵיהֶ֛ם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶ֖ם לִבָּ֣ם הֹלֵ֑ךְ דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.