יצא לכם פעם לחכות בסבלנות לחדשות חשובות שהיו צריכות להגיע ממרחק רב? בעולם העתיק, הדרך היחידה לדעת מה התרחש בארץ אחרת הייתה לחכות שמישהו יגיע משם רגלית ויספר. הנביא נמצא רחוק מאוד מירושלים, בגלות בבבל, ומחכה לשמוע מה עלה בגורלה של העיר. אליו עומד להגיע הַפָּלִיט, שהוא אדם שניצל והצליח לברוח מן המלחמה ביהודה. הפליט עושה את הדרך הארוכה כדי להביא לנביא את הבשורה העצובה על נפילת העיר.
הנביא לא יראה את מה שקרה בעיניים שלו. הוא יחווה את האירועים רק דרך לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם, כלומר הוא רק ישמע באוזניו את העדות של הפליט שיספר לו את קורות המלחמה.
מתי הפליט יגיע? הפסוק אומר שזה יקרה בַּיּוֹם הַהוּא. הכוונה היא לא ליום שבו העיר נכבשה, כי לקח לפליט חמישה חודשים שלמים להגיע אל הנביא. הסיבה לעיכוב היא שצבא האויב לא מיהר לחזור מיד לבבל, אלא עצר לכבוש עוד מקומות בדרך יחד עם השבויים. לכן, הכוונה היא פשוט לאותה התקופה, ליום שבו הפליט סוף סוף יגיע וישמיע את הבשורה.