יצא לכם פעם לדמיין שוק עתיק וענק, מלא באנשים מכל קצוות העולם שמגיעים עם סחורות מרתקות? כך בדיוק נראתה העיר צור. עמים רבים הגיעו אליה, וכל עם הביא את הדברים המיוחדים שיש בארצו בשפע. העמים יוון, תובל ומשך מוזכרים בתור רֹכְלָיִךְ, כלומר, הם היו הסוחרים שהגיעו אל העיר כדי למכור ולקנות. ומה הייתה הסחורה שלהם? הם סחרו בְּנֶפֶשׁ אָדָם, כלומר, באותם ימים עתיקים היה נהוג למכור ולקנות אנשים כדי שישמשו כעבדים וכשפחות. יחד איתם הם הביאו גם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת, כמו למשל הכלים המיוחדים שהגיעו מארץ יוון. את כל הדברים האלה הם נתנו בתור מַעֲרָבֵךְ, שפירושו סחורה. הם עשו עסקת חליפין עם העיר צור: נתנו את העבדים וכלי הנחושת שלהם, ובתמורה קיבלו את הסחורות המיוחדות של העיר.
יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק י״ג
יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.