יצא לכם פעם לדמיין עיר שיש בה שוק ענק וצבעוני שאליו מגיעים אנשים מכל קצוות העולם? העיר צור הייתה בדיוק כזאת. היא הייתה מרכז מסחר חשוב וגדול. הנביא מספר לנו על בְּנֵי דְדָן, שהיו עם של סוחרים ממקום רחוק. הם היו מגיעים אל העיר צור יחד עם אנשים מאיים רבים כדי לקנות ולמכור, וזה מה שנקרא סְחֹרַת יָדֵךְ, כלומר, מסחר שמתקיים ממש בתוך המקום שלך.
בתמורה לדברים הנפלאים שהיו לעיר צור להציע, הסוחרים הביאו איתם אוצרות נדירים מארצות רחוקות. הם הביאו קַרְנוֹת שֵׁן, שאלו בעצם שיניים של פיל, שנהב. הן נקראות כך משום שהן גדולות וארוכות ונראות ממש כמו קרניים. יחד איתן הם הביאו גם וְהָבְנִים, שזהו סוג של עץ נדיר ויקר מאוד. את כל האוצרות האלה הם נתנו בתור אֶשְׁכָּרֵךְ, שזו מילה מיוחדת למתנה שנותנים מתוך כבוד ותודה. המילה הֵשִׁיבוּ מלמדת אותנו שזה לא קרה רק פעם אחת, אלא הסוחרים חזרו והביאו את המתנות היקרות האלו שוב ושוב, פעם אחר פעם.