קינה זו על העיר צור מעלה על נס את עברה המפואר והשליו, עת הייתה מוקד סחר ימי עולמי שממנו הופצו שפע וברכה [רש"י, מצודת דוד]. בימי גדולתה, העיר היוותה מקור של פרנסה ועושר לעמים ולמלכים רבים ברחבי העולם [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסבירים את המילים בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים כתיאור של הסחורות הרבות שיצאו מנתיבי הים שבהם שכנה העיר אל כל קצוות תבל [רד"ק, מצודת דוד], כאשר המילה הִשְׂבַּעַתְּ מבטאת את העובדה שצור פרנסה את אותם עמים בשפע רב [ביאור שטיינזלץ].
חלוקה מעניינת בין סוגי העושר המוזכרים בפסוק מציג המלבי"ם. לשיטתו, המילה עִזְבוֹנַיִךְ מתייחסת לסחורות זרות של סוחרים אחרים שהושארו בעיר כעירבון, ומשם יצאו לקצוות הארץ וסיפקו את צורכיהם של העמים השונים. לעומת זאת, המילים הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ מכוונות לעושר ולסחורה העצמית של צור, ודווקא באמצעות ההון המקומי והייחודי שלה, היא זו שהעשירה את מלכי הארץ [מלבי"ם].