עיר המדינה צור ניצבת בשיא תפארתה המסחרית והימית, כשהיא משמשת מוקד עולמי השואב אליו שפע מכל קצוות תבל. הדימוי של העיר לספינה מפוארת ועמוסה מגיע בשלב זה לשיאו.
התיאור פותח באזכור אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, שהן ספינות גדולות וחזקות המסוגלות להפליג למרחקים עצומים, או ספינות השטות בים תרשיש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. ביחס למילה שָׁרוֹתַיִךְ, נחלקו הפרשנים לשלוש גישות עיקריות: הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת משורש "שיירה". כשם ששיירות של אנשים הולכות יחד ביבשה, כך צי ענק של ספינות רבות הפליג באגודה אחת כדי להוביל את סחורת העיר [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה מלשון "שרון" ומישור, כלומר הים הפך עבור הספינות למעין דרך כבושה וסלולה שדרכה קל להוביל את המשא אל העיר [רש"י]. גישה שלישית רואה במילה ביטוי של שירות, ומסבירה כי הספינות כולן עמדו לשירותה של צור והיו שייכות לה, ולכן הן גם שימשו כערֵבות עבורה בהבאת מַעֲרָבֵךְ, כלומר סחורתה [מלבי"ם].
בעקבות זרימת המסחר האדירה, נאמר על העיר: וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד. צור התמלאה בסחורות רבות שמשאן הלך והכביד עליה יותר ויותר, כפי שקורה לספינה המועמסת במטען רב [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לצד הפירוש הפיזי של כובד המשא, יש המסבירים כי הכוונה היא לריבוי האוכלוסייה והעוצמה [רד"ק], או לכך שהעיר התמלאה בכבוד וגדולה [אברבנאל].
כל השפע הזה מתרחש בְּלֵב יַמִּים, בעומק הים [מצודת ציון]. תיאור זה מדגיש את מיקומה הגיאוגרפי הייחודי של צור, שהייתה בנויה ממש בתוך המים [רד"ק, אברבנאל]. השימוש במילה "ימים" בלשון רבים אינו מקרי, אלא בא ללמד שהספינות הגיעו אליה מכל הימים והאוקיינוסים השונים המחוברים זה לזה [רד"ק, אברבנאל].