פירוט קשרי המסחר הענפים של העיר צור מציג שורה של אזורים ועמים שסחרו עמה. המקומות חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן שוכנים בצד המערבי [ביאור שטיינזלץ], ומזוהים על פי התרגום כערים חרוון, נציבין והדיב [רד"ק]. עמים אלו מתוארים בתור רֹכְלֵי שְׁבָא, שכן היו רגילים לנסוע לארץ שבא כדי לרכוש משם סחורות [מצודת דוד, מלבי"ם].
לגבי המילים אַשּׁוּר כִּלְמַד, קיימות שתי גישות מרכזיות בקרב הפרשנים להבנת המילה כִּלְמַד:
הגישה הראשונה מתייחסת למילה כשם של מקום. על פי תרגום יונתן, המילה כִּלְמַד מכוונת למדינת מדי, כך שאשור ומדי מוצגות יחד כמעצמות שסחרו עם צור [רש"י, מצודת ציון, רד"ק].
הגישה השנייה מפרשת את המילה מלשון הרגל ולמידה. לפי פירוש זה, אנשי אשור היו מלומדים ורגילים לבוא תמיד עם סחורתם אל צור [רד"ק]. על בסיס הבנה זו, נוסף רובד המלמד על עוצמתה המסחרית של צור: אשור התרגלה כל כך לקנות את סחורתה של צור, עד שהסוחרים חדלו לקנות את הסחורות ישירות ממקורן בשבא. במקום זאת, הסחורות הובאו משבא לצור, ואנשי אשור רכשו אותן משם רק כדי להבטיח שהן נחשבות לסחורה צורית [מלבי"ם].
בסיכומו של דבר, המילה רֹכַלְתֵּךְ חותמת את הרשימה ומדגישה כי כל העמים והאזורים הללו היו סוחרים שעמדו בקשרי מסחר ישירים עם צור [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].