נפילתה הפתאומית של המעצמה מכה גלים ברחבי העולם ומחליפה את תפארת העבר בחרדה עמוקה. כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים הם תושבי המדינות הרחוקות [ביאור שטיינזלץ]. מאחר שהעיר שחרבה ישבה בעצמה על אי, יושבי שאר האיים הם אלו שמגיבים למפלתה [רד"ק].
הפרשנים מסכימים כי המילים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ מבטאות תדהמה, פליאה עצומה ותמהון על עצם הנפילה. יש מי שמדגיש את הניגוד לעבר, שכן בעוד שקודם לכן העיר העשירה עמים רבים, כעת אותם עמים נותרו המומים ומשתוממים נוכח חורבנה [מלבי"ם].
תגובת המנהיגים באה לידי ביטוי במילים וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר. רוב הפרשנים מסבירים כי השורש ש.ע.ר זהה במשמעותו למילה סערה, כלומר המלכים נאחזים בחיל וברעדה ומזדעזעים כרוח סערה. החרדה העמוקה נובעת מחשש קיומי, שכן הם פוחדים שאותו גורל בדיוק יפקוד גם את ארצותיהם. בעוד שסערה זו מתארת את הפחד הפנימי והנסתר שאוחז בהם, המילים רָעֲמוּ פָּנִים מתארות את הביטוי החיצוני לכך [מלבי"ם]. הפרשנים מסכימים כי משמעות הביטוי היא פנים זעופות, כועסות וזועמות. זעם זה הוא תגובה טבעית של אדם השרוי במצוקה וכועס בתוך עצמו מתוך פחד על עתידו [מצודת דוד].