מערך הסחר הבינלאומי הקדום כלל ייבוא של בעלי חיים וכוח אדם צבאי מאזורים מרוחקים. הסוחרים שהגיעו מִבֵּית תּוֹגַרְמָה, אזור המוכר כמקום מוצא מרכזי לגידול סוסים [מצודת דוד] ויש המזהים אותו כמדינת גרממיא [רד"ק], הביאו עמם מגוון רחב של סחורות ייחודיות.
הסחורות שהגיעו מאותו אזור כללו סוּסִים, וּפְרָדִים שהם בעלי החיים הנולדים מהכלאה של סוס וחמור [מצודת ציון], וכן וּפָרָשִׁים.
בביאור המונח וּפָרָשִׁים מציגים הפרשנים שתי גישות מרכזיות. הגישה הראשונה מפרשת את המילה כמשמעה – בני אדם הרוכבים על סוסים במיומנות, בגבורה ובזריזות [מצודת דוד, מצודת ציון]. על פי פירוש זה, כשם שבאותה תקופה היה נהוג לסחור בבני אדם כעבדים פשוטים, כך מאזור תוגרמה היו מביאים ומוכרים אנשים בעלי כישורים צבאיים שהתאימו לשמש כחיל פרשים [רד"ק]. לעומת זאת, גישה שניה גורסת כי לא מדובר בבני אדם כלל, אלא בסוסי מרוץ קלים, יפים ומשובחים במיוחד. סוסים אלו זכו לכינוי "פרשים" כדי להדגיש את מעלתם ואיכותם על פני סוסים רגילים, בדומה ליתרון ולמעמד שיש לפרש האנושי על פני אדם רגיל בשדה הקרב [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
את כלל הסחורות הללו נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ, כלומר הן הובאו וניתנו כסחורה לעיר [מצודת דוד, רד"ק], והונחו בה כחלק מהמלאי והעיזבון המסחרי [מלבי"ם].