בני העם הנודד דְּדָן [ביאור שטיינזלץ] שימשו כסוחרים. המונח רֹכַלְתֵּךְ מתייחס למסחר, ויש לציין כי המילים "רוכל" ו"סוחר" משמשות במקרא כמילים נרדפות [מנחת שי]. סחורתה הייחודית של דדן כללה בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ, שהם בגדים יקרים ומכובדים הראויים לאנשים בני חורין ולנכבדים [מצודת דוד, מצודת ציון, רד"ק]. פירוש זה נשען גם על התרגום הארמי המפרש זאת כ"לבוש יקר" [רש"י, רד"ק]. יש המדייקים כי אלו היו בגדי ראווה רופפים, שהתאימו לאנשים בטלים ממלאכה שאינם עוסקים בעבודה פיזית [ביאור שטיינזלץ].
באשר למילה לְרִכְבָּה, מבחינה דקדוקית מדובר בשם עצם (רכיבה או מרכבה), ולכן האות ה"א בסופה נכתבת ללא מפיק [מנחת שי]. קיימות שתי גישות באשר לשימוש בבגדים אלו: הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהבגדים היו למעשה אריגים שנועדו לריפוד, הצעת המרכבה וקישוטה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. לעומת זאת, יש המפרשים כי אלו היו בגדים שנועדו ללבישה על ידי האנשים עצמם בזמן הרכיבה [ביאור שטיינזלץ].