ביום חורבנה של העיר, האובדן יהיה מוחלט ויקיף את כל המרכיבים שעליהם נשענה עוצמתה: הרכוש העצום, מערך המסחר המסועף וההון האנושי על כל רבדיו. הפרשנים מסכימים כי הפירוט הנרחב נועד להמחיש את ההרס הטוטאלי שיבוא על העיר ועל יושביה.
החלק הראשון של הפירוט מתמקד ברכוש ובמסחר. הוֹנֵךְ מתאר את העושר והרכוש העצמי של העיר [מלבי"ם, מצודת ציון], כאשר מבחינה דקדוקית האות נו"ן מנוקדת בצירה ולא בקמץ [מנחת שי]. וְעִזְבוֹנַיִךְ הם סחורות הייצוא [ביאור שטיינזלץ] או הסחורות שאחרים עזבו והפקידו בעיר [מלבי"ם]. מַעֲרָבֵךְ מתייחס לסחורות חליפין [ביאור שטיינזלץ] או לסחורות שניתנו כמשכון [מלבי"ם], ויש המפרשים כי כפל המילים נועד להדגיש שכל הרכוש ללא יוצא מן הכלל יאבד [מצודת ציון].
מכאן עובר הפירוט להון האנושי המפעיל את ספינת העיר. מַלָּחַיִךְ הם אוחזי המשוטים המשיטים את הספינה [מצודת ציון] או הנווטים [מלבי"ם]. וְחֹבְלָיִךְ הם מושכי חבלי המפרש [מצודת ציון], ובהשאלה הם קברניטי הספינה המסמלים את שרי העם [מלבי"ם]. מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ הם אנשי המקצוע האמונים על סתימת סדקים בספינה [מצודת ציון], וגם הם מסמלים את מנהיגי העיר [מלבי"ם]. וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ הם הסוחרים העוסקים בסחורות העיר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], המייצגים את מעמד העשירים [מלבי"ם].
לבסוף, האסון יכה גם בכׇל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ ובכׇל קְהָלֵךְ, כלומר כלל האוכלוסייה ואנשי הצבא. לגבי המילה וּבְכׇל, המסורה מדגישה כי יש לקרוא אותה עם האות בי"ת בתחילתה, למרות שיש קריאות או תרגומים העלולים להטעות ולגרום לחשוב שהמילה היא וכל [מנחת שי].
כולם יחד יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ. יום זה מתואר כיום שבו האויב יכבוש את העיר, ישלול את שללה וישמיד כל זכר ממנה עד לבלי שארית [מצודת דוד]. תיאור היסטורי לאירוע זה מציג מפלה פיזית ממשית: לאחר שנבוכדנצר כבש את צור ואסף את כל שללה אל תוך העיר לקראת לקיחתו, עלה הים על גדותיו, שטף את כל השלל, את ההרוגים ואף את עפר העיר. הים גרף הכול אל מצולותיו ושב למקומו, כשהוא מותיר אחריו רק את הסלע החשוף שעליו הייתה העיר בנויה [רד"ק].