הנביא ממשיל את העיר צור לאונייה מפוארת ומשובחת. מאחר שצור נבנתה בלב הים, צברה את כל עושרה דרך סחר ימי, ולבסוף גם אבדה בים, היא מדומה לספינה שהכבידו את משאה עד שטבעה בסערת רוח קדים בלא שיכלו מנהיגיה להצילה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, חומת אנך]. בדומה לאונייה שחלקיה מורכבים מחומרים שהובאו מארצות שונות, כך גם העיר נבנתה ממשאבים שהובאו אליה ממרחקים [מלבי"ם].
הפסוק מפרט את חומרי הגלם המשובחים בעולם שמהם נבנתה ספינה זו [שטיינזלץ]. עצי בְּרוֹשִׁים, שהם אילנות סרק חשובים [מצודת ציון], הובאו מִשְּׂנִיר (מילה הנקראת בשי"ן שמאלית [מנחת שי]) והוא הר החרמון המושלג [רש"י, שטיינזלץ]. אזור זה נודע בברושיו היפים והמובחרים ביותר [רד"ק, מצודת דוד].
מעצים אלו יצרו אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם, כלומר את הלוחות והנסרים שמהם מורכבת הספינה [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. השימוש בלשון זוגי ("לוחותיים") מתפרש בכמה דרכים: יש המבארים כי הלוחות הרבים חוברו במבנה זוגי, או שהדבר מרמז לשני קצותיה החדים של הספינה. מנגד, יש שפירשו כי מדובר בספינות מיוחדות העשויות משני לוחות בלבד, ואחרים הסבירו כי הכוונה היא לגשרים עשויים עץ ששימשו למעבר מספינה לספינה [רד"ק].
לשם בניית התורן, השתמשו באֶרֶז מִלְּבָנוֹן, מעצי היערות החשובים של הלבנון [רש"י, מצודת דוד]. הארז נבחר בשל היותו עץ זקוף, גבוה וחזק במיוחד [שטיינזלץ]. עץ זה נלקח לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ (על ספינותיך [רד"ק]), והוא העץ הגבוה והניצב שנתקע בספינה, אשר עליו תולים את המפרש ובראשו עוברים החבלים שבאמצעותם מושכים ומנהיגים את האונייה [רש"י, מצודת ציון, רד"ק].