דימוי העיר צור לספינה מפוארת מגיע לשיאו בתיאור המערך האנושי והכלכלי המקיים אותה. המטאפורה משלבת בין תחזוקתה הפיזית של מעצמה ימית לבין המערכות הפוליטיות והמסחריות המורכבות שלה, הנשענות על מומחים מכל רחבי העולם העתיק.
המונח זִקְנֵי גְבַל מכוון לאומה או לעיר שהייתה מפורסמת באומני הבניין והחרש המומחים שלה [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ]. תפקידם כמַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ הוא לתקן את הסדקים והמקומות הרעועים בספינה כדי למנוע חדירת מים [רש"י, מצודת דוד]. המילה בִּדְקֵךְ גוזרת את משמעותה מפעולת הבדיקה, שכן איתור השברים דורש חיפוש ובחינה מדוקדקת [מצודת ציון].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהספינה מהווה משל למדינת צור כולה. בעוד שיש מי שמסביר כי מדובר בבנאים שחיזקו בפועל את חומות העיר ומבניה [רד"ק], פרשנים אחרים רואים ב"מתקני הספינה" ביטוי סמלי להנהגת המדינה: שרי הצבא המגנים עליה בעת צרה [אברבנאל], או החכמים והמדינאים המתקנים את חוקי המדינה ומוסדותיה כדי לשמור על יציבותה [מלבי"ם].
אל העיר נהרו כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם, שכן העושר הרב שבתוכה משך אליה סוחרים ומנהיגי ספינות שהפליגו למדינות רחוקות כדי לייבא סחורות [רש"י, מצודת דוד, רד"ק]. המילה וּמַלָּחֵיהֶם מתארת את החותרים ומנהיגי הספינה, והפרשנים מסבירים כי מקורה בלשון "ערבוב", על שם פעולת המשוטים המערבבים ובוקעים את מי הים כדי להניע את הספינה אל יעדה [מצודת ציון, רד"ק, מלבי"ם].
מטרת התכנסותם הייתה לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ, כלומר לעסוק במסחר. הפרשנים מסכימים כי השימוש בשורש ע.ר.ב אינו מקרי, והוא נובע ממושג הערבות והעירבון. עולם המסחר מכונה כך משום שהסוחרים מתחייבים ועורבים זה לזה בהקפות, במקח ובממכר [מצודת ציון, רד"ק, אברבנאל]. יש המרחיבים כי הערבות מסמלת את הממון, שהוא הערובה לקיומו ולחייו של האדם [רש"י]. מנגד, מוצגת גם גישה ביקורתית שלפיה מסחרה העצום של צור נשען על ערבונות של ספינות זרות, מה שמעיד כי ביטחונה הכלכלי לא נבע מכוחה העצמי, אלא היה תלוי לחלוטין באחרים [מלבי"ם].