יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק ט׳

העיר צור נמשלת לספינה מפוארת שמומחי הבניין של העיר גבל, זִקְנֵי גְבַל, משמשים בה בתור מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ המאתרים ומתקנים את הסדקים כדי למנוע חדירת מים. פעולת חיזוק זו מתארת את תיקון חומות העיר בפועל, או מסמלת את שרי הצבא והמדינאים השומרים על יציבות המדינה ומתקנים את חוקיה. אל העיר נהרו כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם, הם החותרים המערבבים את מי הים במשוטיהם, כדי להביא אליה סחורות מרחוק. מטרתם הייתה לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ, כלומר לעסוק במסחר הנקרא כך משום שהוא מבוסס על ערבויות והקפות הדדיות בין הסוחרים. עם זאת, ההישענות על ערבונות של ספינות זרות מעידה כי ביטחונה הכלכלי של צור לא נבע מכוחה העצמי, אלא היה תלוי לחלוטין באחרים.