יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לראות ספינת ענק בים ולחשוב כמה עבודה נדרשת כדי שהיא תמשיך לשוט בבטחה ולא תשקע? הנביא מדמה את העיר העשירה והחזקה צור לספינה מפוארת כזו, שזקוקה למומחים הכי טובים בעולם כדי לתחזק אותה. אל העיר הגיעו זִקְנֵי גְבַל, שהיו אומנים ובנאים חכמים ומפורסמים מאוד. התפקיד שלהם היה להיות מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ, כלומר לתקן את הסדקים והשברים בעץ כדי שמים לא ייכנסו פנימה ויטביעו את הספינה. המילה בִּדְקֵךְ מזכירה לנו את המילה בדיקה, כי כדי למצוא את הסדקים הקטנים הללו צריך לחפש ולבדוק היטב. בזכות העושר הגדול של העיר צור, הגיעו אליה סוחרים רבים עם כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם. המילה וּמַלָּחֵיהֶם מתארת את האנשים שחותרים במשוטים, והיא מגיעה מהמילה ערבוב, כי המשוטים שלהם מערבבים וחותכים את מי הים בזמן השייט כדי לקדם את הספינה. כל אותם סוחרים ומלחים הגיעו מרחוק כדי לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ, כלומר לעסוק במסחר. ולמה קוראים למסחר כך? כי סוחרים שקונים ומוכרים צריכים לסמוך אחד על השני ולתת ערבות והבטחה שהם אכן ישלמו ויספקו את הסחורה.