יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק י״ז

תחשבו רגע על שוק ענק וצבעוני שמוכרים בו דברים מכל העולם. מה לדעתכם היו מביאים לשם מארץ ישראל של פעם? העיר צור הייתה מרכז מסחר גדול מאוד, ותושבי יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, כלומר, אנשי יהודה וישראל סחרו איתה. הם לקחו סחורות מצור כדי למכור בארץ, ובתמורה הביאו לשם את התוצרת החקלאית הכי טובה ומשובחת שלנו. הדבר העיקרי שהם הביאו היה בְּחִטֵּי מִנִּית, שזו חיטה יפה ומובחרת במיוחד שגדלה באזור בארץ שנקרא מנית. בנוסף, הם הביאו משהו מיוחד שנקרא וּפַנַּג, שזהו עץ בושם יוקרתי מאוד שנקרא אפרסמון, אשר גדל באזור יריחו והפיץ ריח נפלא. הסוחרים הביאו גם וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי. הצֹרִי הוא שרף מיוחד שיוצא מעצים באזור הגלעד, והשתמשו בו כדי להכין בושם, קטורת או תרופות. את כל הדברים הנהדרים האלו נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ, זאת אומרת שהסוחרים מישראל הביאו אותם אל החנויות של העיר צור ונתנו אותם כתשלום עבור הסחורות שקנו.