יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק י״ט

המסחר הענף של העיר צור משך אליו את אנשי וְדָן וְיָוָן, שהביאו סחורות מגוונות אל השווקים והחנויות שבְּמַעֲרָבֵךְ. סוחרים אלו הגיעו בשיירות נודדות, כאשר המילה מְאוּזָּל מתארת את תנועתם המתמדת, או לחלופין מציינת מקום גיאוגרפי מסוים שממנו הגיעו, ואף יש המפרשים זאת כסחורה יוקרתית של חוטי משי טוויים. את מרכולתם הם בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ, כלומר מסרו למסחר בעיר, וביניהם הציעו בַּרְזֶל עָשׁוֹת שהוא ברזל זך ומבריק היצוק כגושים מוצקים, ויש המזהים אותו כברזל הודי משובח. בנוסף לברזל, כללו הסחורות גם קִדָּה וְקָנֶה, שהם סוגים של צמחי בושם ריחניים.