חורבנה של העיר צור מעורר תגובת אבל קיצונית, בדומה למנהגי האבלות שהיו מקובלים באותה תקופה על מתים. המתאבלים וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה, כלומר יתלשו וימרטו את שערות ראשם עד שייוותרו קירחים לחלוטין. כמו כן הם וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר, ויערכו הספד כואב מתוך מרירות נפש. עוצמת האבל והיקפו נובעים מהקשרים המסועפים של העיר, שכן רבים כואבים לא רק את אובדן חיי האדם, אלא גם את אובדן מקורות הפרנסה, ההון והסחורות.
יחזקאל, פרק כ״ז, פסוק ל״א
וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֙יִךְ֙ קׇרְחָ֔ה וְחָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.