יחזקאל, פרק כ״ח, פסוק י״ד

מלך צור זכה לעבר מפואר ולזכויות היסטוריות, אך הצלחתו הובילה אותו לגאווה וליהירות. אַתְּ, כלומר אתה המלך, נמשל לשליט רב עוצמה ולמלאך עליון המוגדר ככְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ, שכן היית מלך משוח וגדול שפרס את חסותו על עמו כפי שהכרובים סוככו על ארון הברית. גדולתך ניתנה לך מאת ה', וכאשר נאמר וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ, הכוונה היא לשכר על עזרת קודמך בבניית בית המקדש בהר המוריה, או לביטוי של תחושת העליונות המוחלטת שחשת. מתוקף מעמדך הרם, בְּתוֹךְ אַבְנֵי־אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ, בין אם מדובר בברית וקרבה למלכי ישראל המזהירים כמלאכים, ובין אם בהליכה ממשית בין אבנים יקרות ומאירות שהעצימו את אשליית כוחך.