יחזקאל, פרק ל״ד, פסוק כ״ט

יצא לכם פעם לשתול זרע קטן באדמה ולראות איך הוא צומח לאט לאט והופך לעץ חזק, יפה ומרשים? כך בדיוק ה' מבטיח לעשות לעם ישראל. אחרי תקופות לא פשוטות שבהן העם נאלץ לעזוב את הארץ ולחיות במחסור, ה' יחזיר אותנו וייטע אותנו מחדש באדמתנו. ה' מבטיח שנהיה מַטָּע לְשֵׁם, כלומר נטיעה כל כך יפה ומפוארת, עד שהשם הטוב שלנו יתפרסם בכל העולם וכולם יראו כמה אנחנו מצליחים. באותו זמן מיוחד, לא יהיו יותר בארץ אֲסֻפֵי רָעָב. המשמעות היא שאף אחד כבר לא יסבול או ייפגע מחוסר באוכל, כי יהיה לנו שפע גדול. בזכות כל השפע והביטחון שיהיו לנו, אנחנו וְלֹא־יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם. המילה יִשְׂאוּ מתארת סבל או סחיבה של משא כבד. העם שלנו לא יצטרך לעבור לארצות זרות ולבקש שם עזרה ואוכל, וכך נינצל מהבושה והעלבונות של עמים אחרים ונחיה בכבוד ובשמחה בארץ שלנו.